​​

אריתה פרנקלין

אריתה פרנקלין היא שם נרדף לזמרת סול. היא הגדירה את התפקיד. הרפרנס התמידי, מאז תחילת שנות השישים, הליידי אליה עיני הכל נשואות, ההשוואה שלא ניתן להשתוות לה. בתחילת השנה הכריזה על פרישה, כשהיא בת 74, אחרי 50 שנות קריירה וכ-40 תקליטי אולפן. ארבעת האוקטבות העוצמתיות של הגרון שלה הביאו עלינו את אחד הקולות העשירים, הצבעוניים והכבדים שנשמעו. יכולת הפרשנות המוזיקלית שלה בשירה, שמביאה לידי ביטוי ידע יוצא דופן ודינמיות מסחררת, פגשה שלל ג'אנרים לאורך השנים – R&B, בלוז, רוקנרול, גוספל ופופ, ועשתה בהם כשבשלה. כולן היו בנותיה, או לכל הפחות היו מתות להיות: מפטי לאבל ואטה ג'ימס ועד ריהאנה ואדל. פרסים לא יתארו, כי הם לפעמים ניתנים לכאלו שלא מגיע להם, ובכל זאת: 18 גראמי, תואר הזמרת הגדולה בכל הזמנים של ה"רולינג סטון", מכירות של 75 מליון תקליטים, עם הלהיטים "Respect",
"Chain" of Fools" ,"I Say a Little Prayer", וזה רק על קצה המזלג, כן?

​

נינה סימון

אישיות. זה הדבר הראשון שבולט ומכה בך כשאתה מאזין לנינה סימון. אישיות שלא ניתן להתעלם ממנה, מסקרנת, ייחודית ואניגמטית שעוברת דרך קול הקונטראלטו הכל כך לא שגרתי של סימון. המנעד המוזיקלי שלה היה אקלקטי מאוד: לא רק שהיא לא כבלה את עצמה לג'אנרים, אלא שיחקה איתם וגרמה להם להישמע שונה, דרך הפילטר הנינה סימוני. מג'אז ועד מיוזיקל'ס, פופ קלאסי עד מוזיקת עולם, הכל בטכניקה עילאית שלא ניתן לטעות בה. עיקר גוף העבודה המרשים שלה היה בסיקסטיז ובסבנטיז, כשבשנים האחרונות נינה סימון זוכה להכרה מחודשת בגדולתה, עם סרטים שנעשו אודותיה, ביוגרפיות, והכרה על ידי סצינת ההיפ הופ. היא סמל לאקטיביזם נשי, בי-סקסואליות, וביקורת גזעית שחורה ובלתי מתפשרת שבאה לידי ביטוי ברבים משיריה, מ- "Four Women" ועד "Mississippi Goddam".

​

דיון וורוויק

דיון וורוויק היא זמרת נשמה מאגף הפופ, בימים בהם פופ לא היה שם נרדף למסחרה אלא ניפק יהלומים נצחיים. הקריירה שלה נבנתה על ידי המלחין ברט בכארך, ויחד עימו התמלילן הקבוע האל דיויד, מאנשי ה"בריל בילדינג" בניו יורק של תחילת שנות השישים – מעוז תעשיית המוזיקה של התקופה, קצת אחרי עידן אלביס וקצת לפני עידן הביטלס. וורוויק היתה מהזמרות האהובות על בכארך ודיויד, והם סיפקו לה חומרים יוצאי דופן באיכותם, שורת להיטים שכללה את "I Say a Little Prayer" ,"Walk on By", "Do You Know the Way to San Jose". קול האלט שלה שפע אלגנטיות, יכולת להמיס לב בשנייה – תוך כדי שמירה על מידה של ריחוק. הלחנים המורכבים ריתמית של הצמד השתלבו באופן מושלם בעידון ובעומק קולה של וורוויק, ומיצבו אותה בליגה משלה – אחת המבצעות הייחודיות בעולם המוזיקה, שחיברה בין רית'ם אנד בלוז לאיזי ליסטנינג. עוד ראוי לציון:" Hearbreaker" שהבי ג'יז כתבו לה בתחילת האייטיז.

 

​

דיאנה רוס

חברת התקליטים "מוטאון" היתה הכוח הכי בולט במוזיקת הנשמה בשנות השישים. להקת "הסופרימס" היתה האקט הכי מצליח של מוטאון. דיאנה רוס היה הזמרת המובילה של הסופרימס. זה הסיפור. רוס היא האייקון הנוצץ של הסול לדורותיו: להיטנית מצעדים עם כ-70 שלאגרים לאורך הקריירה המתמשכת שלה; סטארית שנתנה השראה לילדות שחורות להאמין בעצמן, אבל גם כזו שהתקבלה בכל בית בארה"ב בזכות חיוך השיניים הלבנות הזוהר שלה; מכירות של 100 מיליון מאלבומיה – קודם עם שלישת הבנות האיקונית, ואז בדרך סולו שעברה ברחבות הריקודים של הדיסקו. בבילבורד זכתה לתואר "אשת הבידור של המאה". תמיד מרוממת נפש ומתוקה – גם כשבחייה האישים ידעה התמכרויות ונפילות – עם קול קליל, בהיר ורך שהוביל קלאסיקות כמו "Baby Love", "Ain't No Mountain High Enough" ו- "Upside Down". גלדיס נייט, צ'קה קאן, רוברטה פלאק, לורן היל, אריקה באדו ואיימי ווינהאוס המשיכו לשאת את לפיד הסול אחריהן.